פוסטים נבחרים

מתנה: קורס בחינם.

1/10
Please reload

קטגוריות בבלוג
Please reload

פוסטים אחרונים
Please reload

המדריך: מחויבות מהי?

כבר בתחילת תהליך האימון כל אחד מאיתנו צריך להפגין מחוייבות. מחויבות לעצמנו ולעתיד שלנו, מחויבות לשינוי שאנחנו מתכוונים לעבור, ומחויבות לדרך שבה נצעד.
 
אז מהי המחויבות הזאת? מה מרכיב אותה? ומאיפה היא מגיעה?
 
פוסט שלישי בסדרת המדריך.
 

מחויבות היא תחושת האחריות שאנחנו מרגשים כלפי משהו בחיינו ושאנחנו חשים חובה מוסרית כלפיו, והיא למעשה ביטוי של הרגש שאנחנו מיחסים לאחריות כזאת או אחרת בחיינו. ככל שנרגיש אחריות גדולה יותר כלפי משהו כך המחוייבות שלנו אליו תגדל.

 

הדבר דומה למשקל, ככל שנשים יותר אחריות על המשקל, כך המחוג יורה על עליה בכמות המחוייבות.

 

כמובן שזה נכון, אבל כולנו יודעים שזה לא כל הסיפור. לפעמים רובצת עלינו אחריות גדולה ואנחנו לא מרגישים תחושת מחויבות, או חשים מחויבות גדולה למשהו שאין לנו נגיעה אליו או יכולת להשפיע עליו.

 

על כן, מאיפה אנחנו מקבלים את תחושת האחריות הזאת? ומה המקור לאחריות בחיינו?

 

את האחריות אנחנו מקבלים מסמכות, אם זאת סמכות פנימית שנובעת מתוך הרצון האישי שלנו – למשל האחריות האישית שלנו בבחירת קרירה והחלטה לעבוד במקום כל שהוא, או סמכות חיצונית שמגיעה ממקור אחר ומרצונות שלא בהכרח נובעים מתוכנו – למשל קבלת אחריות בעבודה מהבוס.

 

הסמכות בהגדרה מעניקה לנו בנוסף לאחריות גם שליטה על המתרחש, וזה לא משנה אם זאת סמכות פנימית או חיצונית. שליטה היא היכולת להפעיל משהו ולכוון אותו, היא הדברים שקיימים בפועל ושבאמצעותם ניתן להשפיע על דברים אחרים.

 

 

ניתן למפות את היחסים בין אחריות ושליטה שהסמכות מעניקה לנו בטבלה הבאה:

 

המטרה שלנו היא להרגיש אחריות ושליטה במידות הנכונות לכל סיטואציה בחיינו. כשניתקל בפער ביחסים בין האחריות והשליטה שיש לנו כלפי משהו לבין שביעות הרצון שיש לנו בתחושה לגביו – יהיה עלינו למפות את היחסים ביניהם ואת המנגנון שגורם לנו לחוש עוצמות שונות של מחויבות.

 

אחרי שהטמענו את התחושות שלנו אנחנו יכולים לבחור דרך פעולה ולשנות בפועל את אחד הגורמים.

 

בואו ניקח לדוגמה סיטואציה סבירה לחלוטין.

 

בואו נניח שאנחנו מנהלים בכירים של עסק משגשג, ואנחנו מחליטים לתת סמכות למנהל זוטר לנהל את צוות המוכרים. בואו נקרא לאותו אחד משה המנהל הזוטר. למעשה אנחנו נותנים למשה המנהל הזוטר את הסמכות שמעניקה לו את האחריות ואת השליטה בכל מה שנוגע לצוות הזה. בעקבות השליטה שנתנו לו, יש למשה את היכולת לנהל ולנווט את הצוות שלו, ומוטלת עליו האחריות על התוצאות של הניהול שלו.

 

בימים כתיקונם הפעילות של משה המנהל הזוטר תמופה ותשובץ בטבלה למעלה בתא של "אחריות גבוהה\ שליטה גבוהה" שזה כמובן מקום טוב להיות בו. שם הוא מרגיש ממומש, מאותגר, פעיל, והוא יכול להשפיע על חייו בעצמו. תחושת האחריות הגבוהה שהוא חש מאפשרת לו להפגין את המחוייבות הגבוהה כלפי הצוות שלו, למה שמצופה ממנו במסגרת התפקיד שלו, ולמקום העבודה שלו. השליטה הגבוהה שמוענקת לו מאפשרת לו לממש את כל מה שתחת אחריותו, ויש ביכולתו לכוון את הצוות שתחתיו ולפקח עליו.

 

אבל מה יקרה אם ניקח למשה המנהל הזוטר חלק מהשליטה שלו אבל לא נוריד לו מהאחריות?

 

בואו נניח שהחלטנו למנוע ממנו את השליטה בקופות של העסק, ושעכשיו כל מוכר יספור לעצמו את הכסף שהוא הכניס לקופה שלו במהלך כל היום ויפקיד אותו ישר לבנק בלי פיקוח של משה המנהל הזוטר שלנו. במקביל אנחנו ממשיכים לדרוש ממשה המנהל הזוטר לקחת אחריות על טעויות שהמוכרים עלולים לעשות בספירה שלהם, ואולי אפילו להפעיל עליו סנקציות במידה והם יעשו טעויות בהפקדה.

 

סיטואציה כזאת שמשה המנהל הזוטר נמצא בה אנחנו נשבץ בטבלה למעלה בתא של "אחריות גבוהה\ שליטה נמוכה". בתא הזה הוא מרגיש מתוסכל, מבולבל וחסר ישע. חוסר היכולת שלו להשפיע על המתרחש ביחס לתחושת האחריות הכבדה שמוטלת עליו מייצרת מתח בין המחויבות שלו לעבודה ובין היכולת שלו לתפקד בה.

 

לא יעבור זמן רב עד שהמתח שיעלה בגופו של משה המנהל הזוטר וחוסר שביעות הרצון מהסיטואציה יאלצו אותו לעשות משהו בנידון!

משה נמצא עכשיו בנקודה בחייו שהוא צריך לעשות שינוי. עליו לעשות משהו כדי לגשר על המתח שהוא מרגיש ולהזיז את עצמו מהמקום שבו הוא נמצא.

 

בשביל להחליט עליו לשאול את עצמו את השאלה הגדולה והחשובה מכל:

 

מהי מידת האחריות שהוא מרגיש כלפי מקום העבודה שלו, עליו להבין; מאיפה מגיעה המחויבות שלו לחברה שבה הוא עובד, האם מסמכות חיצונית או מסמכות פנימית?

 

זאת שאלה של לויאליות – מתוך מה הוא שומר אמונים לתפקיד שלו בעבודה, מתוך נאמנות לרצונות שלו ולערכים שלו או מתוך נאמנות אוטומטית לחברה?

 

השאיפה היא כמובן להתמסר לדברים בחיינו מתוך נאמנות גבוהה לעצמנו, וגם אם מדובר על קבלת סמכות חיצונית זה חייב להיות בהלימה לרצונות ולערכים שלנו. התמסרות עיוורת-אוטומטית שמורה לאינסטינקטים חיתיים-הישרדותיים, דברים שמוטמעים בנו ובאים לידי ביטוי עם יכולת מועטה שלנו לשלוט או להשפיע עליהם.

 

 

אפשר לבטא את היחסים בין אחריות ושליטה שמגיעים מסמכות פנימית או חיצונית, בטבלה הבאה:

 

יש למשה המנהל הזוטר יכולת לבחור ולהשפיע על חייו, לנהל ולכוון אותם. התחושות של חוסר שביעות הרצון שהוא חש הן לא גזירת גורל, אלא ביטוי של המצב הרגעי שבו הוא נמצא עכשיו, ואם הוא רוצה לייצר שינוי בחייו עליו להפגין בנקודת הזמן הזאת מחויבות לעצמו והתחיל לפעול. הוא צריך לבחור ולנהל את חייו בעצמו ולהפעיל סמכות פנימית בכל מה שנוגע לגורל שלו בעבודה.

 

עליו להחליט האם הוא דורש מחדש את השליטה על הקופות וביחד עם תחושת האחריות הגבוהה שהוא מרגיש הוא יחזור למקום של "אחריות גבוהה\שליטה גבוהה", או להסיר מעצמו את האחריות על הקופות ואיתה את תחושת האחריות, ולהיות במקום של "אחריות נמוכה\ שליטה נמוכה" וכך להיות במקום אדיש וחסר דאגה.

 

הסמכות הפנימית שהוא מפעיל מעניקה לו שליטה על הפעולות שלו ומזמינה אותו לקחת אחריות גדולה על החיים שלו.

 

עליו לזכור שיכול להיות שהוא יתקל בהתנגדויות מכיוון המעסיקים שלו שיישמרו את תחושת הפער בין המקום שלו בעבודה ובין הרצונות והערכים שלו. בסיטואציה כזאת עליו לשמור על מחוייבות גבוהה לעצמו ולרצון שלו למימוש, וכך להמשיך ולפעול למען סיפוק והגשמה עצמית.

 

עליו לזכור שבמידה והוא נתקל בקשיים ולא מצליח לחולל את השינוי המיוחל, הוא ישאר עם תחושת פער בין המקום שלו בעבודה ובין הרצונות והערכים שלו, ועל כן הוא מחוייב לעצמו לפשר על המתח שנוצר במקום העבודה שלו.

 

 

אחרית דבר:

 

מחויבות מגיעה אלינו מתוך תחושות אחריות משתנות. אני מזמין כל אחד שעומד לפני שינוי בחייו, ובמיוחד לפני תהליך של אימון אישי, להפגין מחויבות לעצמו מתוך סמכות פנימית ותחושת אחריות גדולה לתהליך השינוי. 

 

 

כמה הערות לסוף:

  • מתוך סמכות חיצונית אנחנו מקבלית גם דברים כמו אחריות חברתית וכדו'. היא לא בהכרח אוטומטית אלא זאת שאלה של חובה מוסרית. ישנו הבדל בין מחויבות לחובה, ולמרות שהחובות החברתיות שלנו מוכתב ידי סמכות חיצונית, מתוך חוקים של החברה שאנחנו שותפים לה, עדיין ההתמסרות כאן יכולות עלה להיות עניין של בחירה, והרי ניתן תמיד לבחור את החברה שאליה אנחנו רוצים להשתייך.

  • שליטה היא לעיתים אשליה. לא תמיד אנחנו שולטים בסיטואציה חרף התחושה החזקה שכן. יש מקום גדול מאד לשאלה על מה באמת אנחנו שולטים בחיינו ואיך נדע שהבחירות שלנו הן תוצאה של בחירה חופשית לגמרי או פשוט תוצאה של תכתיבים של החברה שמקיפה אותנו ושל גורמים חזקים אחרים בחיינו.

  • הרצון להגיע לאיזון בחיים בין האחריות והשליטה קיים אצל כולם, ועל כולנו לזכור שעלינו לאפשר לזולתנו לחיות על פי רצונותיהם וסולם הערכים האישי שלהם, ולאפשר להם שליטה ולקיחת אחריות אישית על חייהם.

איתי קויפמן – מאמן אישי לחיים בתל אביב

 

Please reload

הצטרפו עכשיו לרשימת הדיוור שלי
ותשארו מעודכנים בתכנים חדשים.

אשלח רק חומרים מענינים בנושא אימון אישי לחיים,

ולעולם לא אשתף את כתובת המייל שלכם.

יצירת קשר

מוכנים לעשות צעד, רוצים לשמוע עוד פרטים?

התקשרו לטלפון מספר 050-5883105, או שילחו הודעה 

ואשמח להעמיק בנושא אימון אישי לחיים (coaching) ולקבוע אתכם פגישת הכרות ראשונה חינם!

איתי קויפמן

אימון אישי לחיים (קואצ'ינג) בתל אביב

info @ kauf.co.il

טלפון: 050-5883105

פגישת אימון אישי היא באורך של שעה באיזור תל אביב

 

ניתן להתקשר בין השעות

10:00-22:00

ארכיון
Please reload

  • Facebook - Black Circle
  • YouTube - Black Circle
  • Twitter - Black Circle
  • Google+ - Black Circle
  • Pinterest - Black Circle

© 2015-2019 Itai Kaufman

איתי קויפמן - קואצ'ר לחיים בתל אביב

08:00-20:00

התקשרו: 055-7212645