הגענו לשלב בתהליך האימון שבו מתחילים את החלק המעשי שהוא תכנית הפעולה. בשלב הזה אתה תנסח מה היא המטרה האימונית שלך ונצא לדרך.
אבל מה היא מטרה אימונית? איך תבחר אותה? ואיך תדע שזאת מטרה חכמה?
עד עכשיו עברנו כברת דרך משמעותית בתהליך האימון. בררנו מהן החוזקות, היכולות והעוצמות שלך, מצאנו את הדברים שחשובים לך ביותר, וניסחנו את החזון שלך.
סך הכל הספק יפה לכל הדעות - והנה אנחנו נמצאים כבר באמצע התהליך האימוני שלך.
החזון שלך משקף את תמונת העתיד המיטבית שבה אתה רוצה לראות את עצמך בעוד שנה, שנתיים, חמש או אפילו יותר, והוא מקיף את כל תחומי החיים שחשובים לך.
סביר להניח שתיארת בו מה המצב המשפחתי הרצוי לך, איפה תגור, במה תעסוק, מה מערכת היחסים שלך עם הסובבים אותך ובקיצור - כל מה שחשוב לך ושאתה רוצה שיתקיים.
המטרה האימונית היא נגזרת מתוך התבוננות על החזון הזה.
בשלב הזה אתה כבר מכיר את עצמך טוב יותר ועברת כמה וכמה התמודדויות עם הרצונות שלך, אתה בקיא יותר מתמיד עם צורת המחשבה אימונית, ועכשיו כשמגיע הזמן לצאת לדרך לקראת ההגשמה עליך לחשוב מה הוא הצעד הראשון שרצוי שתעשה.
הצעד הזה הוא הפעולה החשובה ביותר שאתה צריך לעשות, והיא זאת שתשפיע ותקדם אותך בצורה הטובה ביותר לקראת הגשמת החזון שלך.
כעת עליך לבחור מטרה אימונית שעל פיה נבנה את תכנית הפעולה שלך.
אז איך עושים את זה?
המטרה האימונית היא הצעד הראשון שלך לקראת הגשמת כל הרצונות שלך, היא הדבר הראשון שצריך לעשות והיא חלק מהמטרה כולה.
אם נניח שהמטרה הגדולה שלך היא להתחיל עבודה בתחום מסוים ולהתקדם בחברה עד לרמה של סמנכ"ל, אז המטרה הראשונה שתבחר לא תהייה להתכונן לקידום הנכסף כסמנכ"ל החברה - אלא להתכונן לראיון עבודה כעובד זוטר בחברה.
ואם אתה עדיין בלימודים אז ככל הנראה המטרה הראשונה תהייה קשורה לסיום התואר או לעבור בהצלחה איזה מבחן ספציפי, והיא לא תהייה להתכונן לקראת הקידום הראשון שלך לראש צוות.
איך יודעים שזאת מטרה חכמה?
בשביל שנדע בוודאות שזאת "מטרה חכמה" אנחנו נבדוק כמה דברים.
(מדהים לגלות שראשי התיבות של אותם דברים יוצרים באנגלית את המילה "SMART").
אנחנו נבדוק האם המטרה היא ספציפית (Specific): האם כל חלק בה מוגדר באופן פרטי, ולא באופן כללי. אם ניקח "קבלה לעבודה" כדוגמה אז השאלות שיעלו יהיו: איזו עבודה? לאיזה תפקיד? איפה ממוקמים המשרדים?
האם המטרה מדידה (Measurable): האם כל חלק בה ניתן למדידה. מהם הכמויות או המספרים שאנחנו מדברים עליהם? למשל: מה היקף המשרה? מה השכר הרצוי לך?
האם המטרה היא ברת השגה (Achievable): האם זה אפשרי להשיג אותה. האם להתקבל לעבודה כזאת זה משהו שאתה מסוגל לעשות?
האם זאת מטרה ריאלית (Realistic): האם היא ממשית וקשורה למציאות. האם על פי היכולות שלך היום יתאפשר לך להשיג את העבודה הזאת?
(יש שמייחסים את האות R למילה Resonance במובן של תהודה. האם זה מרגיש לך נכון? אני אוהב את שניהם, ומציג את שתי האפשרויות למתאמנים שלי).
האם המטרה תחומה בזמן (Time bound): האם אפשר לציין זמן מדויק שבה אתה תגשים את המטרה. מתי ראיון העבודה? האם יש לך מספיק זמן להתכונן? ואולי אפילו - כמה זמן יערך הראיון?
במידה ואין תשובה לאחת השאלות האלה, או שתשובה על אחת השאלות משנה תשובה לשאלה אחרת או את המטרה כולה - אז ככל הנראה המטרה הזאת היא איננה חכמה מספיק ועליך לברר מה ניתן לעשות על מנת למצוא את התשובות שיאפשרו לך לצאת עם מטרה שניתן להגשים אותה.
למשל האם מסגרת הזמן נכונה? אם הגדרנו מעט מדי או יותר מידי זמן, אז צריך לשנות את מסגרת הזמן - להרחיק את תאריך היעד או לקרב אותו.
האם המטרה ראלית? אם התשובה היא לא כי אין לך יכולות שמתאימות לסוג כזה של מטרה, אז יכול להיות שהמטרה תהייה קודם להשיג את היכולות הרצויות, או אולי לשנות כיוון לגמרי ואת המטרה כולה.
אבל כל זה רק על קצה המזלג. בפוסט הבא אסביר איך בונים תכנית פעולה למטרה האימונית. שם מנסחים באופן חכם מאד (SMART) משימות ויעדים ועושים עבודה קפדנית מאד עם העיקרון החכם הזה.
אחרית דבר
החל מהשלב הזה האימון הופך למעשי יותר ויותר. שלב ה-Being נגמר ואת מקומו תופס שלב ה-Doing.
אבל כמו שבשלב הראשון של האימון היה מקום לשינוי בפועל על ידי כך שמתאמן לקח על עצמו לעשות משימות ולשנות הרגלים, כך בשלב השני המתאמן עדיין ימשיך ויבדוק כל הזמן האם המטרות שהוא שם לעצמו עומדות בהלימה לערכים שלו, והוא יבדוק האם החוזקות והיכולת שלו באות לידי ביטוי בתכנית הפעולה - כי בלי תמיכה של אלו, של המקום ההויתי, המתאמן לא יכול לקיים את הצד המעשי.
האימון מציע לך להתחיל לחיות על פי הדברים שחשובים לך ביותר, ולממש את כל הדברים שאתה רוצה באמת.
איתי קויפמן - מאמן אישי לחיים בתל אביב
